מקבלים את פנינו במאור פנים, ורד, אבי, גפן (הבן הצעיר) של משפחת יהלומי, ועוד שני כלבים, איילנד (כלב ענק ושחור שמאוד התעניין בנו) ואמה כלבת פודל טוי מתוקה ומטופחת.
סביב שולחן מלא כל טוב שיתפו ורד ואבי על החיים ואהבתם לראש הנקרה.
אנחנו 24 שנים בראש הנקרה.
הכל התחיל כשעבדתי כמורה בחופי הגליל, משתפת ורד, אהבתי את בית הספר ורצינו שילדינו ילמדו שם.
כך מצאנו את עצמנו עוברים מנהריה לראש הנקרה- מה לא עושים בשביל חינוך טוב!
"כל השבילים מובילים לחדר האוכל"
הגענו לראש הנקרה ב 2002 עם שלושה ילדים קטנים,
שכרנו בית בחורשה והעצה הטובה ביותר שקיבלנו והעברנו לילדים שלנו היא: שכל השבילים מובילים לחדר האוכל! אז לימדנו אותם את הדרך מחדר אוכל הביתה.
שם תמיד תמצאו חברים ואת הדרך הביתה.
"הנוף הכי יפה ובלי חומות"
שלש שנים אח"כ עברנו לבית שבנינו בהרחבה. המגרש עם הנוף הכי יפה.
ורד ואבי משתפים שבזכות הקשר שלהם עם השכנים, החליטו לבנות בית בלי חומות. שהאווירה תהיה פתוחה ונעימה. ואכן כשיוצאים מהבית לחצר נפתח נוף מדהים לשלושה כוונים מזרח, דרום והים הנפלא ממערב.
המשפחה
אבי (58), עורך דין, משרד בכפר מסריק.
ורד (53), עובדת במטה משרד החינוך, מומחית בתחום האוטיזם, מנתחת התנהגות.
הילדים:
גיל בן 28.5, עורך דין, גר בקיבוץ.
שרון בת 27, סטודנטית, גרה ברמת גן.
אורן בן 24.5, חייל, גר בבית ובמרכז לסירוגין
קשת- בת 19.5 חיילת בחיל הים.
גפן- בן 14.5, לומד בסולם צור.
אבי מגיע על ווספה עם סירה. בכדורגל- היה מקום לכולם.
בעיניים נוצצות מגעגוע והתרגשות אבי מספר איך הוא היה מגיע במשך שנים על וספה+סירה ועליה תמיד מצטרפים ילדים, לאימון כדורגל בקיבוץ.
אבי ואבו-חיים אמנו במשך שנים קבוצת כדורגל של ילדי ראש הנקרה.
היתה לנו גישה לילדים מספר אבי, הילדים קיבלו ניקוד קודם כל על עידוד החברים שלהם לקבוצה ואחכ על הבקעת גולים.
היה מקום לכולם, כל אחד יכול!
בזכות ההתנדבות הזאת, הכרתי את כל הילדים והילדות ואת כל ההורים.
הייתה אווירה נהדרת, היינו בליגה האזורית.
על ההיכרות ואהבה ענקית.
ורד מספרת בצחוק איך אמא שלה לפני 30 שנה עשתה לה תרגיל ופנתה לאבי שעבד איתה שיכיר את הבת שלה (ורד). אז התרגיל הצליח ומאז הם ביחד באהבה ענקית.
אבי אומר על ורד שהיא האישה הכי מדהימה בעולם, ומראה לנו את זר הצבעונים המופלאים על השולחן. "כל שבוע אני מביא לה זר של אהבה"
ורד אומרת: האהבה שלנו מחזיקה כי אנחנו החברים הכי טובים, כל שישי בבוקר אנחנו הולכים לארוחת בוקר ביחד ומדברים על הדברים החשובים של המשפחה. כל שבת עולים לעיזה בהר או יורדים לים ביחד, לבד או עם הילדים.
הזוגיות והמשפחה הם הדבר החשוב לנו בחיים.
על חינוך ונתינה.
ורד ואבי מספרים שהנתינה היא ערך עליון בביתם וחלק ממצבור הערכים עליהם ביססו את ביתם (יושרה, כבוד הדדי, אמון, קבלה ועוד).
הם היו פעמיים משפחת אומנה.
לפני 30 שנה עם תינוקת קטנה שבשנים האחרונות חזרה לביתם והתקבלה באהבה, ולפני כמה שנים עם ילד שחי אצלם 3 שנים והמשיך בדרכו.
מה אתם אוהבים בראש הנקרה?
ראש הנקרה זה המקום הכי יפה בארץ.
אנחנו אוהבים את האנשים, את הקהילתיות, את הנוף, את הפאב, את עיזה בהר.
את החיבורים בין האנשים בלי התעסקות אם הם מה"הרחבה" או מה"קיבוץ".
אבי מציין: אנחנו 23 שנים פה יש לנו הרבה חברים אנחנו אוהבים את האנשים.
ורד מספרת- אבי מנחה כל השנים את יום הזכרון ויום העצמאות, הוא עושה את זה באופן מרגש.
מה אתם מאחלים לראש הנקרה?
שימשיכו לחגוג ב6.1. זה גם יום הולדת של אבי. (בחיוך)
מאחלים שחדר האוכל יחזור לתפקד כמו שהיה פעם- זה מקום מפגש לאנשים. וזה כל כך חסר עכשיו.
מאחלים שאנשים יצליחו לשמור על ראש פתוח ולקבל את המציאות שהשתנתה.
ובמקביל לנסות לשמר צביון קיבוצי שהולך ונעלם.
שאנשים יחזרו ללכת בשבילים.
שחוגים קטנים יחזרו לפעול.
שהימיה תחזור לפעול - זה יתרון יחסי של ראש הנקרה.
שיפתחו יוזמות חדשות וחברתיות בחדר האוכל, ברפת, בכל מרחב שנעזב.
שההנהלה תתפקד ותקדם את הישוב תוך שימוש נכון ויעיל בהון האנושי הכל-כך איכותי שקיים פה.
חוזרים מהפינוי- ראש הנקרה זה הבית שלנו!
לגבי השאלה- איך היה לחזור מהפינוי- ענה גפן (הבן הצעיר)
בפינוי גרנו במקומות נפלאים, בבתים מרווחים, אבל לא הרגשתי בבית.
כאשר אני נכנס לראש הנקרה אני מרגיש תחושת שלמות.
עכשיו אנחנו בבית!!!
~ ~ ~
פרויקט “פותחים דלת” 🏡 הוא פרויקט הכרות כאן אצלנו בראש הנקרה.
נשמח להגיע גם אליכם 🫶. הרשמו בטופס (כאן בקישור) וניצור איתכם קשר .
כל הראיונות, כאן >>.