.

 

מראיינות: שלי רותם ועליזה שומרוני.

את הראיון עם הזוג נאמן ערכנו בביתם המזמין והחמים בשכונת ההרחבה. 
הגיעו אלינו ב 2009 לפני כ 16 שנה מקריית חיים, עם שלושת ילדיהם הגדולים. עמית, הבת הצעירה, נולדה בקיבוץ.
 

מי במשפחה
שרית וחגי בני 54
הילדים:
אביב - בת 27, סטודנטית לפסיכולוגיה במכללת רופין. 
יובל- בן 23, חובש קרבי חייל משוחרר, חזר לא מזמן מהטיול הגדול.
עדי - בן 19.חייל,חובש קרבי בנח"ל.
עמית - בת 12, תלמידה בכיתה ז' בסולם צור.
החתולה 'מאמא' הקשיבה לאורך כל השיחה מכורסת הסלון.

שרית היא בנקאית, מנהלת סיכונים בבנק לאומי.
חגי בעל חברה לייצור כיורי מטבח ומשטחים אקריליים.
חגי הגיע לפני שנים כלקוח לבנק ושם קיבל שירות מהבנקאית שרית. כך הכירו. חגי מייד זיהה את האוצר.

למה בחרו לגור דווקא בראש הנקרה ?
לחגי ושרית היה ברור שילדיהם יזכו לחינוך קיבוצי, שלושת הילדים הגדולים התחנכו בקבוץ כפר מסריק, היו נוסעים יום יום מהקריות הלוך-חזור. עד שהילדים הגיעו לגיל בו הבינו את החשיבות בלקרב את החברה והסביבה לילדים. חברים מהקריות שכבר בנו את ביתם בראש הנקרה עניינו אותם בקיבוץ וכך זכינו בהם בקהילתנו.
אביב הבת הבכורה השתלבה מייד בעשייה ובפעילויות בחברת הנעורים. הייתה פעילה בהדרכה ובמד"צים, בתנועת הנוער העובד וגם עשתה שנת שירות משמעותית ב'בית לילד' בכפר יחזקאל.
גם הבנים, יובל ועדי, גדלו בחברת הילדים ובנעורים ביישוב ובחרו בשירות משמעותי בצה"ל.
והאחות הצעירה עמית, עדיין גדלה בשבילי הקיבוץ, לומדת בסו"צ ומחוברת לחיים ביישוב. 
 

תקופת הפינוי
ערב מלחמת חרבות ברזל, שרית נבחרה כחברה בוועד המקומי. 
בעת הפינוי, המשפחה נדדה במס' מקומות החל במושב בעמק חפר, המשך למושב הבונים ביישובי חוף הכרמל ולבסוף בטירת הכרמל. שם גרו בשכנות לעוד מספר משפחות מהקיבוץ , דבר שהקל על הריחוק מהקהילה.
לעמית בת הזקונים, הפינוי היה קשה, גם בשל הניתוק מהבית אך גם בשל המרחק מהחברים והעדיפה לנסוע מדי יום לשלוחת בית הספר בעין המפרץ וללמוד עם חבריה לכיתה/שכבה. 
המשפחה חזרה לקיבוץ בחודש מרץ  2025.
 

מעורבות בקהילה
לחגי ולשרית חשוב מאוד המגע והקשר עם האנשים. חגי מתנדב קבוע בפאב ברברהן.
שרית התנדבה לוועד היישוב וכך מצאה עצמה בלמידת התפקיד הועד ובעשייה אינטנסיבית בתנאי אי ודאות גדולים, תוך כדי התפזרות הקהילה לכל קצוות הארץ. יחד עם יתר החברים בוועד עמלו בין היתר על: בניית תשתיות של תקשורת עם הקהילה, הבנת ה"דבק" של הקהילה, עזרה למי שצריך, במקביל לשמירה על הקיים ביישוב עצמו, סוגיות שונות כמו בטחון, חשיבה על היום שאחרי ועוד וכל זאת תוך התנהלות בתקציב מצומצם ביותר על מנת שלא להכביד עוד יותר על התושבים המפונים.  

הדבר נעשה בפגישות זום שבועיות ארוכות ואף יצאה לקורס מנהלי קהילה במועצה בעת המלחמה. כל זה בנוסף על האתגרים האישיים של המשפחה שפונתה מביתה, השירות הצבאי של בן חייל בגבול הצפוני והרצון לאזן ולשמור מקומות העבודה. בהחלט ראויים לתודתנו והערכתנו.
הפינוי אפשר גם טעימה של חיים במרכז לעומת הפריפריה, מהנוחות והקרבה ומנסיעות קצרות יותר בכבישים. עם זאת, לא היה להם ספק לגבי השיבה הביתה.

 

מסורת
בכל שנה חוגגים את חג השבועות עם כל המשפחה המורחבת אצלם בבית  חגי משבח את כישורי הבישול של שרית.
טיולי ג'יפים פעמיים בשנה: בסוכות ובפסח.
בוקר של יום הולדת לכל בן משפחה וארוחה משפחתית משותפת.

 

תחביבים
שרית אוהבת ללמוד דברים חדשים, חוץ מהעבודה המקצועית בעולמות הטיפול וההתפתחות האישית . אוהבת לקרוא הרבה, ספורט ומפגשים עם חברים.
מאחלים לעצמם בריאות  ולזכור להודות על מה שיש. 

מה אוהבים בראש הנקרה ומה מאחלים
חגי ושרית אוהבים להשתתף באירועי הקהילה, אוהבים את החיים הקהילתיים, את ריח הרפת (כשהיתה) את הירוק הכפרי. אוהבים את הנוף. ההר והים.
מאחלים שהקהילה תהיה מאוחדת ומגובשת,  שלא נדבר ב"אנחנו" ו" הם".  
שתמיד נצליח לראות את הצד הטוב של החיים.

מוטו לחיים: אהבה ועוד אהבה.
 

 

~ ~ ~

 

פרויקט “פותחים דלת” 🏡 הוא פרויקט הכרות כאן אצלנו בראש הנקרה. 
נשמח להגיע גם אליכם 🫶. הרשמו בטופס (כאן בקישור) וניצור איתכם קשר .

 

כל הראיונות, כאן >>.

 

 

עוד בפותחים דלת