שיראל בת 32 עובדת סוציאלית – מטפלת רגשית ומדריכת הורים בגן תקשורת בעכו .גדלה ביישוב כוכב יעקב בבינימין.
שאולי בן 34 איש חינוך משמש היום כרב בית הספר ברב מימון בשלומי ורב בית הכנסת בישוב ,מעביר שיעורים בבית הכנסת לנוער ומבוגרים ומכין את בני המצווה לעליה לתורה .גדל בירושלים.
לשם גאולה בת 8.5 לומדת בכיתה ג' בבית ספר הרב מימון בשלומי.
תכלת בת 7 בכיתה א' בבית הספר הרב מימון בשלומי.
שירה שירה בת ה- 3 בגן דרור בראש הנקרה.
ועוד תינוקי קטן בדרך…
למה בחרתם דווקא בראש הנקרה
גרנו כזוג צעיר בעיר העתיקה בצפת במשך 3 שנים. שאולי היה אז אברך, תלמיד בישיבת ההסדר. היה לנו ברור שהבית בצפת הוא זמני, ואלה היו שנים משמעותיות עבורנו בהם שאולי למד תורה מבוקר עד ערב.
יום אחד חבר שלח הודעה שהופצה בישיבות הסדר, ואמר שמתאים לנו. בהודעה היה כתוב שמחפשים לראש הנקרה זוג צעיר ברוח טובה, ודמות שתוביל את בית הכנסת.
הגענו לפה, וקיבלו את פנינו רב המועצה הרב שלמה בן אליהו, וחיים גירון אשר תרם רבות והיה דמות משמעותית בהקמת בית הכנסת. קהילת בית הכנסת אירחה אותנו לסוף שבוע חם ומחבק ונשאבנו למקום, לאנשים ולנוף. ההתאמה הייתה הדדית והחלטנו לעבור לראש הנקרה.
מההתחלה היה לנו חשוב להיות חלק מהקיבוץ למרות הבדלים באורח החיים. עוד מוסיפה שיראל: "המורכבות בחברה הישראלית והקיבוצית מאוד קוסמת לנו ולגור בחברה שדומה לנו פחות מתאים לנו. לכן הבנות נכנסו למסגרות הגנים בקיבוץ. בתחילה מנהלת הגן לא הבינה מה לנו כשומרי דת ולחינוך הקיבוצי. הסברנו שאנחנו אנשים מאוד פתוחים לשוני שבחברה ושאנחנו רואים בקבלת השונה חשיבות חינוכית וערכית. הבנות שיהיו חלק מילדי הגן יתחנכו בדרך הזו.
שיראל עוד מדגישה בפנינו : "נכון שאנחנו שונים בנוף הקיבוצי. לעיתים הדעות שלנו שונות, אך זה היופי במרקם החברתי. השוני הזה והערכים החינוכיים שלנו הם, מבחינתנו, תואמים את הלך הרוח הקיבוצי".
שיראל מספרת לנו שכשהגיעו לפה הזמינה לקפה בתושה את היו"רית של הקיבוץ, ובשיח כנה ופתוח היא שיתפה שיש בציבור חברים שחוששים מהנוכחות שלנו. שאלתי: "ממה הם חוששים? אני בת 25, צעירה עם שתי בנות קטנות ,אנחנו שולחים את הבנות להתחנך בקיבוץ ובחינוך שלכם ואני לא מפחדת כי אני מאמינה בדרך ובאורח חיים שלנו. אז למה הם כן מפחדים?" אלה היו הרגשות והחששות בתחילת דרכינו פה. היום האווירה אחרת.
אנחנו ממשיכות ומקשות בשאלות בנושא השוני. ילדים בגן רואים את השוני בלבוש של הבנות, האם לא חוו שאלות, אמירות לא נעימות בנושא?
שיראל מחייכת ומסבירה לנו שזו בדיוק הנקודה שהם רואים את חשיבות הדרך שלהם בחינוך הבנות. הבנות מקבלות כלים להבנת השונות ולהתמודד עם השאלות של החברים בקבוצה.
לרגע שיראל שותקת ומעלה בפנינו מקרה מרגש שקרה לא מזמן ואומרת שזה אחד מסיפורים רבים של הכלה, קבלת השונה וכבוד: “לשם גאולה קיבלה הזמנה ליום הולדת של 2 חברות מהקיבוץ ביום שבת. הודתי על ההזמנה והסברתי שלשם לא תגיע כי אצלנו לא נהוג לחגוג ימי הולדת בשבת בגלל שאנחנו שומרים שבת. האם מידית התקשרה ואמרה שהיא לא חשבה על זה והיא תעביר את התאריך ליום חול כדי שכולן יוכלו להשתתף. באופן אישי אני לא לוקחת מקרים כאלה כמובן מאליו והמקרים הקטנים האלה של התחשבות באחר מאד מרגשת אותי ומחברת לקהילה”.
מה אתם אוהבים בראש הנקרה
"את הקהילה. למעשה", מסבירה לנו שיראל, "יש לנו שתי קהילות, אחת בתוך השניה והן מחוברות זו לזו. האחת- קהילת בית הכנסת. יש בה חברים שממש הפכו למשפחה שלנו. חוגגים יחד חגים, שבתות, שמחות ועוד.. והשנייה, קהילת כלל הישוב של חברים טובים, פתוחים, מקבלים, ותומכים. בכל המקומות שהיינו בפינוי, אומרת בגאווה שיראל, לא פגשנו קהילתיות מיוחדת כמו שיש פה ואני מברכת על כך מאוד."
תחביבים
את התחביב של שאולי אי אפשר לא לראות כשנכנסים לסלון הבית. על הקיר תלויים גיטרה, עוד ויוקלילי. שאולי מאוד אוהב לנגן ולאחרונה למד נגינה על עוד. כשנפגשים החברים הם מנגנים ושרים וגם כמשפחה מאד אוהבים לנגן לרקוד ולשיר יחד.
שיראל אוהבת לצייר ובבית תלויות תמונות שהיא ציירה בצבעי שמן.
ביחד הם אוהבים לטייל ברחבי הארץ, להכיר מקומות חדשים, לטבול בים ובמעיינות צלולים, לארח בבית ולהיפגש עם חברים. ולהנות מהזמן המיוחד והמשפחתי בשבת.
החזרה הביתה
עברנו מספר מקומות בפינוי: מלון חוף גיא, ישוב מורשת במשגב שם קיבלו אותנו באופן מדהים וחם ולבסוף מסיבות שונות הגענו למושב שדה יעקב בעמק יזרעאל. על פניו הישובים התאימו לנו, ישובים שומרי שבת ומצוות, לכאורה, אורח החיים דומה לאורח החיים שלנו, אך עבורנו זה היה יותר מידי. אנחנו אוהבים את גיוון הדעות והאנשים, ומעדיפים לחיות עם קהילה מגוונת יותר. מצחיק להגיד אבל הרגשתי שונה במרחב שלכאורה היינו שייכים אליו יחד עם אנשים שדומים לנו."
הבנות תמיד שמרו אמונים לראש הנקרה ורצו לחזור. כשהודיעו על החזרה באמצע השנה התחלנו עם ההתלבטות אם לחזור או לא. לבסוף החלטנו לסיים את שנת הלימודים ואז לחזור. החזרה הייתה מרגשת מאד, וההסתגלות הייתה מהירה וטובה מהצפוי.
ראש הנקרה חוגגת 77, מה אתם מאחלים לה ולכם ?
אנחנו מאחלים שנמשיך להיות מקום שמאפשר לכל אחד להיות הוא, אבל יחד. שהקהילה תתחזק לאחר שנים לא פשוטות של פינוי ומלחמה שעדיין מאיימת על הגדר. שנמשיך להיות קהילה שקבלת האחר, ערבות הדדית, שותפות ופירגון - ימשיכו להיות הבסיס לחיים שלנו כאן.
לנו כמשפחה, אנחנו מאחלים להמשיך לקחת חלק פעיל בקהילה המיוחדת הזו, להמשיך לצמוח ולחיות חיים בעלי תוכן, סיפוק ומשמעות והרבה שמחה וכיף.
~ ~ ~
פרויקט “פותחים דלת” 🏡 הוא פרויקט הכרות כאן אצלנו בראש הנקרה.
נשמח להגיע גם אליכם 🫶.
הרשמו בטופס (כאן בקישור) וניצור איתכם קשר .
כל הראיונות, כאן בקישור .