12/01/2026
בהתרגשות נכנסנו דרך הדלת שנפתחה בפנינו , דלת ביתם של חגית וניצן לבני , באנו לשעה קלה אך נשארנו שעתיים לשיחה מרתקת, מלאת הומור, חום אנושי ומציאת חיבורים מפתיעים.
ניצן בן 63 נולד כאן בראש הנקרה להוריו ציונה וגיל לבני.
ציונה תיבדל לחיים ארוכים, עברה עם תחילת המלחמה לגור בבית לגיל השלישי בגבעת חיים איחוד וכרגע אינה מתכננת לחזור, אולי בשל הקושי לחזור לבדה, כי גיל בעלה האהוב נפטר בעת הפינוי כשבני הזוג היו רחוקים מביתם. גיל קבור "בגבעה השלישית".
ניצן עובד במו"פ של התרביות, אחראי על אבחון מחלות צמחים ואבחון גנטי וחולם על תואר שלישי בתחום.
חגית בת 61 נולדה בפרדס חנה, הייתה בגרעין נח"ל בקיבוץ גן שמואל (חיבור מפתיע עם סנונית חברת הקיבוץ בהווה).
עם סיום הצבא הגיעה לסופ"ש בגשר הזיו, בעקבות מודעה בעיתון שהזמינה צעירות.ים להצטרף לחיים בקיבוץ. הצעירה האידאליסטית יצאה למסיבת צעירים בכברי ראתה את ניצן, העזה להזמינו לריקוד ומשם דרכיהם לא נפרדו, קוראים לזה אהבה ממבט ראשון ☺.
חגית בעלת תואר שני בטיפול באומנות ועובדת בגן חינוך מיוחד בכברי.
לחגית וניצן שלושה ילדים :
תום (36) נשוי לאור ואבא לנעמי בת השנה. פסיכולוג קליני גר בחיפה ושוקד על לימודי הדוקטורט שלו.
נגה (30) אמנית. למדה בבצלאל. פרויקט הסיום שלה בשנת הקורונה הוליד ספר מאויר בשם "מטפסים על הקירות". גרה בתל אביב ומנהלת סטודיו לעיצוב של חברת שופרא.
סתיו (29) למדה כלכלה ומזרח אסיה. עבדה תקופה ארוכה בשגרירות טאיוואן, ועכשיו עובדת בחברת סטרטאפ בתחום הפרסום בדיגיטל. גרה עם בן זוגה באור-עקיבא.
הילדים ספגו מהוריהם את האהבה והכישרון למוסיקה ואומנות - ניצן ניגן שנים רבות בחליל צד. בילדותו נסע לבד לתל אביב, הילד הכל כך מוכשר למד וניגן עם הטובים ביותר, בגיל 17 ניגן עם תזמורת בני הקיבוצים וכאשר הוצע לו ע"י נעם שריף, להצטרף לסימפונית של הבוגרים, החליט שזו העת להוריד הילוך וללמוד למבחני הבגרות. חגית מציירת ושניהם מעידים שהנגינה והשירה הפכו למסורת משפחתית, הופעות משותפות בחגים ובשמחות הם אחד המאפיינים של המשפחה המורחבת.
כששאלנו את חגית וניצן על עבודתם עיניהם נצנצו באושר והסיפורים התארכו.
שני בני הזוג למדו תוך כדי גידול שלושת הילדים, עבודה מאומצת ונסיעות ארוכות, הרושם העיקרי שלנו היה שההצלחה בלימודים נבעה מפרגון הדדי של בני הזוג זו לזה, נחישות ליציאה ללימודים גם בגיל מאוחר והם ממשים את המוטו המשפחתי: "כל חלום נוכל להגשים, גם אם זה יקרה לאט לאט".
שאלנו על החזרה הביתה ושמענו על שמונה חודשים בהם גרו בחדרה , אך נסעו יום יום לעבודתם בצפון. לכפר וורדים עברו אחרי שחגית לשניה נרדמה על ההגה באחת מהנסיעות (הכל בסדר זו הייתה "כמעט תאונה").
החזרה לביתם האהוב בראש הנקרה מלווה ברגשות מעורבים, "יש לנו תחושה שחזרנו לא לאותו קיבוץ" החוסר של חדר האכל, העדר נהג הבית וסגירת מרפאת השיניים הם שלוש נקודות בתמונה מורכבת שדרכם ניצן וחגית מנסים להסביר לנו את השינויים אותם הם חשים.
כששאלנו מה אתם אוהבים בקיבוץ? זרמו התשובות בחום וללא היסוס "זה באוויר - התחושה שאני יכול לנשום כאן" מספר ניצן, וחגית מוסיפה "החברים והידיעה שאכפת לא.נשים זו מזו".
מה אתם מאחלים לעצמכם להמשך?
בריאות בריאות בריאות, ושבשנה הבאה אחר שנבריא מהניתוחים המורכבים שעברנו (ניצן עדיין מתקשה ללכת לאחר ניתוח בגבו), נמלא את היומן בטיולים בארץ ובחו"ל ולא בביקורי רופאים.
ולקיבוץ החוגג 77 מה תאחלו?
ללא היסוס חגית מאחלת שתתחזק התחושה שראש הנקרה זה הבית ובית = בטחון. כן כן, הביטחון הפשוט, ללא חשש ממחבלים, ללא חשש מהקרבה לגבול, וניצן הוסיף ואיחל שיהיה לא.נשים כאן בבית כל מה שצריך, ובמיוחד שנשכיל לתת מענה לאוכלוסיית המבוגרים ונאפשר להם ולנו לחיות כאן טוב.
נהנינו מאוד מהמפגש ומהפתיחות של חגית וניצן,
תודה, אורית וסנונית.
~ הידעתם ~
"הגבעה השלישית" – כינוי לבית העלמין של הקיבוץ. הקיבוץ משתרע על גבעות רכס הסולם. הקיבוץ עצמו בנוי על הגבעה הראשונה, האזור המשקי על הגבעה השנייה, ובגבעה השלישית נמצא בית העלמין.
ה"לבני" נכתב בלי י'. זה משהו שגיל ז"ל היה מקפיד עליו. מקור השם מהשם "ציגל" - שהמשמעות שלו היא בלוק או לבנה.
~ ~ ~
פרויקט “פותחים דלת” 🏡 הוא פרויקט הכרות כאן אצלנו בראש הנקרה.
נשמח להגיע גם אליכם 🫶.
הרשמו בטופס (כאן בקישור) וניצור איתכם קשר .
כל הראיונות, כאן בקישור .
