29/06/2026
מרסיו כפי שכולם מכירים אותו בכינוי "גורדה" חיכה לנו בכניסה לביתו עם חיוך חם. כשהתיישבנו בסלון ראינו דגמי סירות בגדלים שונים שמקשטות את החדר, שאלנו מה הן עבורו, והוא הסביר את אהבתו לים ועל חבריו מחיפה איתם הוא מרבה לשוט.
על המשפחה
גורדה בן 67 , בסאן פאולו הקים את משפחתו נישא לאווה ונולדו להם שני הבנים. נועם בן 34 פסיכולוג, ואמיר בן 32 עובד בעסקי הקוסמטיקה.
נועם היה אמור להגיע לארץ לעשות כאן את הדוקטורט שלו, אך בשל המלחמה התוכניות כרגע נעצרו.
עם אווה נשאר ביחסים טובים למרות שדרכיהם נפרדו.
העליה לארץ והקשר לראש הנקרה
גורדו נולד בברזיל, גדל בבית יהודי חם בו היה חשוב להוריו שילך ללמוד, אך בגיל 18 (שנת 1978) החליט לצאת לשנת שירות בארץ עם קבוצה של 50 חבר'ה. "חצי קבוצה הגיעה לברור חיל וחצי לראש הנקרה. התאהבתי במקום והחלטתי להישאר: הנוף, האנשים והמשפחה המאמצת שלי, יהודית אגסי תיבדל לחיים ארוכים ובירי ז"ל גרמו לי לרצות להישאר פה. ידענו קצת עברית כי למדנו עברית בבית ספר ביאליק בסאן פאולו".
על חוויה בשנה זו הוא מספר: "שבצו אותנו לעבודה בענף אחד, אך אנחנו רצינו להתנסות, לגוון ולעבור בין הענפים. רכז המשק לא נענה לבקשה אז עשינו שביתה ☺! והם לא ידעו מה לעשות איתנו. ולבסוף הסכימו שנחליף מקומות עבודה, אך למרות השביתה גורדה נזכר בחיוך מלווה בגעגוע בעבודה במשתלה עם יהודה שמואלי "אהבתי מאוד לעבוד איתו, הוא היה מגרעין שהגיע מהשואה, איש מיוחד מאוד".
אחרי שנה בראש הנקרה חזר לברזיל.
למד בברזיל חינוך מיוחד ועבד עם ילדי רחוב במשך -6- 5 שנים, סוג של אב בית בפנימייה, הוא מדבר על התקופה בעיניים נוצצות מחד אהב את הנערים ואת העבודה מאידך הרגיש שהוא שותף לניהול לא מיטבי ולא רחב לב כלפי הילדים ולכן לאחר מספר שנים עזב את התחום.
בהמשך עבר לעסוק בתכשיטים ואף הקים גלריה קטנה לאומנות. טוב הטעם ניכר גם בבחירת שכיות האומנות הקטנות שבביתו המטופח בטוב טעם.
בגיל 53 (שנת 2011) עלה שוב לארץ. בתחילה השתקע בחיפה ולמד להיות מורה דרך באוניברסיטה. "הדרכתי תיירים מברזיל ומאוד אהבתי להראות להם את הארץ". במשך 14 שנה עבד בהדרכת תיירים עד שפרצה הקורונה וקטעה את העבודה. בחיוך ובאופטימיות שמאפיינת אותו הוא אומר "לפני הקורונה הרגשתי מאוד שמח וגם היום הכל טוב - אך חסרים לי התיירים".
אחרי ארבע שנים בחיפה חזר לראש הנקרה אליה הוא מחובר- למשפחה המאמצת, לנוף ולחברים.
תקופת המלחמה
למרות השנים הכואבות של הקורונה והמלחמה גורדו לא חשב לעזוב ולחזור לברזיל ב 7 באוקטובר התפנה לחודש בחיפה ואז עבר לתל אביב שם עבד בדואר. אחרי ארבעה חודשים חזר לביתו בראש הנקרה והתחיל לעבוד בזוטא.
ראש הנקרה הוא אומר "זה מקום ששורדים בו".
מה התחביבים שלך?
אני מחכה שהמים בבריכה יתחממו ואז אחזור לשחות, ואני אוהב צילום. למדתי ממש עכשיו להשתמש באפליקציה מיוחדת בה אוכל לצלם בתים ולהפוך את הצילומים לסרטון תדמית "וירטואל טור" ואני מקווה שאוכל להתפרנס מכך (לכל משכירי או מוכרי הבתים- יש לכם אוצר ממש כאן בבית).
ומוסיף, יש כאן הרבה פעילויות של וועדת תרבות בהן אני נהנה להשתתף.
מה אתה אוהב ומאחל לראש הנקרה?
ראש הנקרה הוא מקום מתקדם, ההפרטה הייתה טובה והייתה צריכה להיעשות כי זה החזיר הרבה בנים הביתה.
ועדיין הוא מרגיש בחסרונם של דברים שהיו בקיבוץ הישן ועתה חסרים לו. גורדו סיפר שלעיתים שימש "כנהג בית" עזר לחברים להגיע לבית החולים ואז גם הבין כמה חשובה השעה הזו של נסיעה וההקשבה! עם מישהו שמלווה אותך מהבית.
הוא מקווה שהילדים בכל הקהילה יגדלו ללא הבדל והבחנה בין קיבוץ להרחבה.
גורדו מציין את היופי בסידור בית הכנסת. מכיוון שהוא בא מבית יהודי דתי זה עוד פינה כאן שקרובה לליבו.
ולסיום - כמה פנינים שעלו בשיחה
"גבול עושים עם חקלאות ובהתיישבות"
"ליבי מתרחב כאשר מיד אחרי תחנת הדלק אני רואה את הסלע הלבן".
פגשנו איש רגיש מעניין אופטימי ומוכשר שהתאהב (כמונו) בראש הנקרה, בנופיה וא.נשיה.
אנו מאחלות לגורדו שכל התוכניות והמחשבות האופטימיות שלו יתמלאו, שבניו יבואו לבקר ואולי אף להישאר לתקופה וללמוד כאן, שיחזרו התיירים ותחזור השגרה ובעיקר? ושהוא ימשיך ויתרגש מכל מבט אל הסלע הלבן ושישוט בנחת עם חבריו על גליו הקסומים של הים הכחול.
תודה על הפתיחות והשיחה הנעימה
סנונית איזנשטיין וסמדר כרמון.
~ ~ ~
“פותחים דלת” 🏡 הוא פרויקט הכרות קהילתי.
נשמח להגיע גם אליכם 🫶 הרשמו בטופס (כאן בקישור) וניצור איתכם קשר .
כל הראיונות, כאן >>.
