11/02/2025

רונן שלומית  ז"ל   
(01/01/1942 - 21/10/2004)    

שלומית נולדה בקיבוץ מעוז חיים, בשנת 1942, בת בכורה לאסתר ויוסף כדורי. גם אחותה, שרה, נולדה שם, אח"כ עברה המשפחה לגבעת חיים מאוחד ושם נולדה האחות הצעירה הלה.

שלומית התחנכה בגבעת חיים ובתיכון יצאה לסייע לקיבוץ יד-חנה, במסגרת עזרה לקיבוצים צעירים.

בצבא שירתה שלומית כמקפלת מצנחים, ושם הכירה את בעלה לעתיד ואבי בנותיה, אבי רונן. לאחר השירות הצבאי עברו שלומית ואבי לפלמחים. אבי המשיך בשירות קבע ושלומית עבדה כמטפלת ילדים, שם נולדו הבנות רוני ודורית.

המשפחה הגיעה לראש הנקרה בשנת 1966 וכאן נולדה הבת הצעירה, מרב. במשך השנים היתה שלומית מטפלת ילדים מסורה ותקופה מסוימת היתה אחראית על חנות המזכרות במצפה.

בשנות ה- 80 וה- 90 ניהלה שלומית את מחסן בגדי הילדים וכן את מחסן בגדי החברים בחריצות, התמדה, מסירות וסדר מופתיים. אלה היו התכונות המרכזיות באישיותה: סדר מופתי, דיוק, חריצות והסברת פנים - אם לחברי קיבוץ ואם לאורחים. שלומית נחנה בקול ערב ובמשך שנים, שרה שלומית במקהלה האזורית.

בשנת 2000 יצאה שלומית לשנת חופש ונסעה למשפחתה באנגליה, משם כתבה מכתבים בהם ניכר האושר והשלמת המעגל של הקרבה לבנות ולנכדים.

עם שובה לארץ הכתה בה מחלת הסרטן, במשך כל שנות מחלתה השתדלה שלומית להראות פנים מחייכות ולא פעם אמרה "את מי מעניינות הצרות שלי? אף אחד לא אוהב לראות פרצוף לימון בבוקר".
שלומית התעקשה להמשיך ולתרום ככל יכולתה בעזרה בגני הילדים, תמיד ברוח טובה ובטעם טוב.

שלומית אהבה מאד ספרות ילדים טובה והשכילה להנחיל את אהבתה לילדי הגנים, כאשר קיימה, באופן קבוע, שעת סיפור בגנים ובספרית הילדים.
גישתה הנעימה והתמדתה חבבו על הילדים שיר וסיפור טובים וקרבו אותם למכמני השפה. בפעילות זו התמידה שלומית עד החדשים האחרונים לחייה.

בשנים האחרונות מצאה שלומית סעד ונחמה בצביקה, שבמסירות ואהבה ליווה אותה במחלתה הקשה.

ביום ה' עצמה שלומית את עיניה לעד!

יהיה זכרה ברוך.

פורסם ע”י Admin