קריאו עליזה ז"ל

קריאו עליזה ז"ל   
(01/05/1945 - 19/11/2015)  

עליזה נולדה בטורקיה למשפחת טולדו ב 1.5.1945 ועלתה עם משפחתה לארץ בהיותה בת שנתיים.

עליזה גדלה במעברת נוף ים בהרצליה, יחד עם אחיה האחד, משה, והגיעה לקיבוץ במסגרת חברת הנוער "לבנת" בהיותה בת 15. משפחת סוקר היו לה משפחה מאמצת.

בסוף תקופת התיכון רקמו חיים ועליזה את החברות שהביאה אותם אל ברית הנשואים בסיום שירותם הצבאי. 
פה נולדו גיא, ירון, דביר וליהי. לאורך השנים אימצו אל חיקם בני גרעין שהגיעו לקיבוץ.

עליזה עבדה הרבה שנים בחינוך, בבית הספר, בפעוטונים ובבית התינוקות. היא העדיפה עבודה בפעוטון ואמרה "אני רוצה לעבוד ולטפל בפחות ילדים כדי לתת להם יחס אישי". היא מאוד אהבה את הילדים והילדים מאוד אהבו אותה. באותם השנים כיהנה בוועדת חינוך ובוועדת בית הספר, ויצאה בשמחה לימי עיון כדי להעשיר את הידע ולהתמקצע. עליזה עבדה וניהלה את הכלבו ועבדה גם באתר התיירות ובתרביות.

עליזה הייתה חרוצה, בעלת בית לעניין ובשלנית מעולה. היא רקמה גובלנים בדייקנות מופלאה ואלה קישטו את קירות ביתם.
לעליזה הייתה אינטואיציה ויכולת לזהות תכונות אופי של אנשים. היא הייתה מאוד דעתנית ותמיד אמרה מה שחשבה. פיה וליבה היו שווים.

הייתה בעליזה תאוות חיים עצומה, היא אהבה לראות סרטים ולטייל בעולם, רבים זוכרים איך אהבה לרקוד בפאב הסמוך לבית התרבות.

גם בשנות מחלתה, כשנחלשה והוגבלה ניידותה, היו הבזקים של חיוניות ורצון. היא כל כך - רצתה לצאת מן הבית ולנסוע לטייל. ממש לפני חודש, חברותיה נסעו איתה לתגוג את יום הולדתה בפינגווין בנהריה. עליזה הייתה עקשנית ומתמידה, לא מוותרת, כך השיגה כל מה
שרצתה.

השנים האחרונות לא שיקפו את אורחות חייה של עליזה, תשוקתה לחיים אומנם לא השתנתה אבל יכולותיה למצות את החיים כפי שהייתה רוצה נמוגו.
בני משפחתה כולם, ילדיה וכלותיה, סעדו אותה לאורך כל השנים האלה, במסירות ובאהבה גדולה. וכך, כשכולם סביב מיטתה בבית החולים, נפרדה מן העולם.

נוחי על משכבך בשלום עליזה ונשמתך תהיה צרורה בצרור החיים.

~ ~ ~  
דברים שנשא חומי קינן בלוויה :
עליזה היקרה

עדיין לא חלפו 3 שנים תמימות מאז לכתו בטרם –עת של חיים, ואנו שבים ומתכנסים, להיפרד ממך עליזה.

בשנים האחרונות החיים לא היטיבו עמך. הגוף בגד בך והרבית לסבול: פקדת בתי-חולים ורופאים לעתים די קרובות, נזקקת לסיוע צמוד , ומצב-רוחך ידע

עליות ובעיקר מורדות. אבל אנחנו זוכרים היטב גם את העליזה האחרת : עליזה מלאת חיוניות , אוהבת שמחת -חיים , תרבות וחברה .

זכיתי והייתי בשנות רווקותי בן –בית אצלכם, וחרוט בזכרוני החום הרב שהרעפת לעבר משפחתך : אהבת אותם אהבת-נפש, וכלפי כל אחד ואחת משלושת בנייך והבת , ידעת-למצוא מסילות מקוריות ללבבותיהם.

זכורות לי לטובה העוגות המלוחות המיוחדות שהיית אופה ביד-אומן, ומתגאה במורשת הספרדית שהיתה לך מבית-אבא ואמא. באותה-עת ראינו בצוותא את ההצגה הנפלאה "בוסתן ספרדי" , שהזכירה לך את ילדותך המאושרת ואת משפחתך המורחבת.

 

מאז ומתמיד ,עליזה, פיך וליבך היו שווים, לא התהדרת באמירות גבוהות שאין אחריהן כיסוי.

ידעת על-נקלה אם ניצב מולך אדם כן או מזוייף, ולעתים שילמת מחיר על יושרך ועל חוסר הנכונות להסתפק ב"פוליטיקלי קורקט". כאמור , לא הסתרת את רגשותייך וסביבתך הקרובה תמיד ידעה אל-נכון מתי את שמחה, עצובה, משועממת או חמור מכך: מתי חם לך מדיי , ואז רצוי מאד לתפוס ממך מרחק...


בקיבוץ עבדת כמטפלת ילדים , וגם עליהם הרעפת חום ואהבה, אך כשהיה צורך להוכיח אותם ולהענישם- לא היססת לרגע, כי ידעת שזוהי הדרך הנכונה , והיית שלמה עם עצמך ועם תפיסת עולמך.

מאז ומתמיד היתה לך אהבה מיוחדת לעולם הסרטים, שם יכולת להפליג בדמיונות ללא גבולות. החברים הוותיקים הכירו את אהבתך, ובבית-התרבות , מול הטלוויזיה היחידה , היה שמור כיסא מיוחד רק שלך, שהיה ממוקם בזווית הכי טובה , ואיש לא העז להפריע לך בעיצומה של הדרמהכן, עליזה, הותרת בנו זכרונות יפים כאלה ואחרים, ולכתך מאיתנו , לא ישכיחם כלל.

נוחי בשלום על משכבך , אוהבים אותך מאד.

פורסם ע”י Admin

עוד ב דפי הנצחה