11/02/2025

קריאו חיים  ז"ל   
(01/06/1947 - 24/12/2012)

חיים קריאו - קורות חיים
חיים נולד בתורכיה ב- 1.6.1947, נפטר ב- 2012 12 24, בן 65 במותו.
בגיל שנה עלה ארצה עם הוריו ליפו.
בגיל 14 חיים הגיע לראש הנקרה במסגרת חברת נוער. כאן הוא חי, למד ועבד.
בגיל 18 התגייס לנחל המוצנח ושימש כמ"כ. במהלך שירותו הוא השתתף במלחמת ששת הימים ונפצע מכדור בידו.

בשנת 1969, בגיל 22 הוא התחתן עם עליזה, אותה הכיר בחברת הנוער בראש הנקרה.
חיים עבד שנים רבות ברפת ואף ריכז אותה.

לעליזה וחיים נולדו ארבעה ילדים: גיא שנולד ב- 1970, ירון נולד ב- 1973, דביר נולד ב- 1977 וליהי, בת הזקונים, נולדה בשנת 1981.
חיים השאיר שישה נכדים.

אחרי יותר מעשרים שנים ברפת שינה חיים כיוון וניהל את המסעדה שבמצפה.
בשנות ה- 90 עבד במפעל המיצים.

לאחר שנות עבודה אחדות מחוץ לקיבוץ, חזר חיים לקיבוץ ולרפת לעבודתו משכבר הימים.
בשנים האלה שיפץ ובנה את ביתו, השקיע וטיפח את גינתו, חלקת אלוהים הקטנה שלו.

יהי זכרו ברוך.

~ ~ ~  

דברים שנשא חומי קינן:

הזמנה לבכי, נוסח מקומי

אני מזמין את כולנו, משפחה וחברים לבכות במשותף על אדם גדול, יפה תואר בפנימיותו ובחיצוניותו שהלך מאיתנו בטרם-עת.

בואו נבכה יחדיו על האבידה הנוראית, על חיים שלנו, שלא נזכה לראותו עוד.

אני מזמין את כולם כאחד להזיל דמעות , להתאבל , ולקרוע קריעה על חוסר ההגינות ואי-הצדק המשווע . איך בכלל ניתן לחשוב ולהיפרד ממך , חיים, והלוא נכונו לך תכניות כה רבות לעתיד?!

נבכה לך, חיים, אוהב אדם ואוהב אדמה. איש יקר בעל נשמה-יתרה ולב של זהב.

נבכה על לכתו של איש צעיר ברוחו, חם , ישר ופיקח.

הבה נבכה בכי קורע -לב על חיים אציל-הנפש, עמוד התווך של המשפחה, חיים החבר, חיים הסבא, חיים האבא האח והדוד, חיים שבתוכי תוכו , קיננה בו תמיד רוח הילד השובבה, "היה איש וראו-איננו עוד".

אמר המשורר: "ואין עוד קץ לבכי, ובי רק בכי על בכי".

עשרה ימים בלבד חלפו מאז נפלת ברפת, בעיצומה של העבודה, כמה סמלי הדבר, נפילה אשר מוטטה את גופך וגרמה לסוף המר.

קמפי, כך קראנו זה לזה בחיבה הדדית. כל-כך הרבה רגשות חמים יש לי כלפיך וכל כך הרבה זכרונות נעימים צברתי בזכותך, שישארו חקוקים לעד.

אתה ועליזה הייתם המשפחה המאמצת שלי בתקופת רווקותי, פתחתם בפני את הבית ואת הלב.

למדתי מכם המון חיים, ביודעין ושלא ביודעין.

ראיתי איך אהבת את הילדים אהבת-נפש ודאגת לכל מחסורם.

לא ידעת לסרב לאיש, והמלה "לא" כלל לא יצאה מפיך.

אהבת מאד את הקיבוץ הישן, הקיבוץ של פעם, כאשר כל אחד אמור היה לתת כפי יכולתו. ואתה חיים, הענקת המון ועוד איך!

היית חרוץ מאד, אהבת את העבודה וריכזת את ענף הרפת במסירות ובחכמה, מסביב לשעון.הפרות ברחו?- חיים רודף אחריהן, ההמלטה הסתבכה? חיים כבר שם, ולא חשוב מה השעה.

בשנים האחרונות, יחסיך עם הקיבוץ ידעו עליות ומורדות.

מאד כאב לי על-כך, כי ידעתי עד כמה הקיבוץ ותושביו היו יקרים לך .

ניכר היה שלא היית שלם עם כל השינויים שחלו בראש הנקרה. החלטת להוריד פרופיל והסתפקת בעבודה ובטיפוח הבית והמשפחה.

אך מי שהכיר אותך היטב, ידע אל נכון, אילו כוחות גנוזים בך, כוחות שבשנים האחרונות הוחמצו ולא באו לידי ביטוי,

למרבה הצער.

אנו נפרדים ממך היום חיים, מוחים דמעה ואומרים שלום.

שלום לאיש יקר עד מאד, המשאיר פצע פתוח ודומם בלבבות

כה רבים.

אוהב אותך עד מאד, חומי

פורסם ע”י Admin