סוקר יצחק (איציק) ז"ל

סוקר יצחק (איציק) ז"ל   
(18/07/1931 - 06/10/2015) 


יצחק סוקר
איציק נולד בירושלים ב-18.7.1931 למשפחה מסורתית ושורשית בה גדל והתחנך עם עוד 7 אחיות ואחים.

לראש הנקרה הגיע איציק בקיץ 1950 במסגרת גרעין "גזר", פה הכיר את רותה שהגיעה אחריו בגרעין "גשר הזיו". יחד הקימו משפחה ופה נולדו בניהם שי וערן.

איציק איש טוב לב, נעים, מסור וחרוץ, חקלאי בנשמתו, עבד תמיד בענפי החקלאות בקיבוץ, ניהל את המשתלה והיה שתלן בחסד. איציק היה מומחה בהרכבות, וכמו בשיר הוא היה חקלאי פיקח, ידע והנחיל, שאת הזן יש לשבח, ולהיטיב בהרכבה. הוא לימד דורות של שתלנים, איך להשביח את הפריון ולהבטיח את הזן והסביר להם בסבלנות רבה ובאריכות את העבודה. חבריו לעבודה נהנו מחבר ומנהל סובלני, מקצועי וצנוע, שכיף להיות במחיצתו.

איציק היה "חולה" ניקיון וסדר בכל מקום שהיה. כולם זוכרים את הניקיון היסודי  השבועי של משפחת סוקר, שלא משנה מה, על הניקיון הזה מקפידים ולא מוותרים.

איציק, אבא וסבא אוהב ומסור, היה גאה מאוד בבניו ובנכדיו. בהשראת הבית בו גדל, היה איש לבבי, חברותי ומסביר פנים וביחד עם רותה פתחו את ביתם ‏ לקליטת חברים חדשים שהגיעו לקיבוץ ואימצו אותם כבני משפחה. איציק בטוב ליבו תמיד נענה לעזור לחברים.

שמירה על המסורת היתה חשובה לאיציק מאוד והוא היה בצוות המוביל של תפילות חגי תשרי בבית הכנסת. קולו הרם והעמוק נשמע בהקראות ובשירה במקהלות, באירועים במשק ובחגים. איציק תמיד ברך על כוסית היין הראשונה של ליל הסדר וחתם את ליל הסדר בשירת "חסל סדר פסח". השיר "בוא קוצר" היה הסולו של איציק בטקס שבועות, נוסף על השירה במקהלה.

איציק הרבה לטייל בארץ ובעולם, למד מראש על המקומות אליהם הגיע והעשיר את שותפיו לטיול בסיפורים מהידע שצבר. הכי מכל האתרים אהב את ירושלים, עיר הולדתו, ומי שטייל איתו יודע לספר כמה מיוחדת, מהנה ומעשירה חווית הטיול עמו. במסגרת הטיולים, כשהתאפשר, ביקרו את המאומצים שלהם בגולה. 

איציק היה פעיל בוועדות השונות, שיחק כדורגל ואף שפט במשחקים, אהב להקשיב למוסיקה, הרבה לנסוע לקונצרטים ותמיד היה מחובר לרדיו. כל השנים גרו בשכנות למשפחת פלדמן, יוסי ז''ל בן גרעין של איציק וטלי בת גרעין של רותה. שנים ארוכות של חברות קרובה, טיולים משותפים וחוויות רבות אפיינו את הקשר בין שתי המשפחות.

איציק חסר לנו כבר חודשים ארוכים, מאז הידרדר מצבו הבריאותי ממנו, ידענו, כבר לא תהיה דרך חזרה.
עצובים וכואבים על לכתו, אנו מבקשים לחזק את רותה לאריכות ימים טובים ואת שי וערן ומשפחותיהם.

ננצור בלבנו זיכרון של איציק כפי שהכרנו בטוב לבו ונועם הליכותיו.

פורסם ע”י Admin

עוד ב דפי הנצחה