סובלסקי חיים ז"ל
(29/10/1949 - 04/11/2000)
חיים!
זהו זה. ברגע אחד קטן משתנה הכל - ובמקום נוכחותך החיה, הממשית יתחילו לתפוס בזו אחר זו את מקומן תמונות, רסיסי חיים כמו שקופיות בהבזקים של החיים לצידך, חיים.
ואני רואה את החתונה השמחה של רותם ורובין בהולנד, אתה רגוע ונינוח ובולע את המראות. הכל מזכיר לך את הבית של פעם, את פולין, ובלבך גומלת החלטה לחזור לשם למקום הולדתך עם מור.
והנה אתה בחתונה כאן בארץ, קורן מאושר ונחת, מצוי בסיטואציה שאתה הכי אוהב: מארח את אהוביך - דואג לכל פרט! למוסיקה, לכיבוד, לאווירה. הכל בסטייל מטופל עד הסוף.
ושוב אתה רכון על אחת מעבודות הנגרות או הציור שלך, או מסדר לפי העדפה חדשה את אוסף הדיסקים המגוון שברשותך - כי יותר מכל חיים, אתה אמן ההתחדשות והעיצוב - משנה ומשתנה כל הזמן. מוסיף צבע למה שדהה, מטמיע אופנה מוסיקלית חדשה והכל במידה הנכונה.
ועכשיו, אתה לנגד עיני, מצחצח נעליך עד שיבהיקו ובאותו להט במוצ"ש מצחצח את נעליו האדומות של מור בגאווה, מסדר את תרמילו להיות בטוח שהילד שלך שבגר והפך חייל לא שכח דבר. במו ידיך מכניס הכל ומקפיד שיהיה נוח לשלוף.
אני רואה אותך מלווה את הילה וגיל בתום ביקור בבית, מחבק את השניים בחום, וכבר מתכונן לחתונה הבאה, להפנינג הבא שתארגן לקרוביך.
ולמרות טעמך האנין, המעודן, ויכולתך להנות מארוחות גורמה, אתה מעדיף לגמוע מדי יום את מרק העוף של חווה - אותנטי שבושל עבורך במיוחד.
וכשאני מעלה לנגד עיני אותך רכון על ארבע, מטפח את גינתך, קוצץ את קצוות הדשא כאילו היו שפם, מעצב הכל באיפוק מינימליסטי אני מבינה פתאום שלמרות חוסר האונים והרצון להתנגד - ממך, חיים, יש להיפרד באיפוק, ללא מחאות קולניות וכך אני מוצאת
עצמי מבקשת לומר לך רק את זה: "לך לשלום חיים - לך לשלום".
יעל נדלר.
פורסם ע”י Admin