11/02/2025

לופט צביקה ז"ל   
(27/05/1964 - 24/07/2006)   

בנם הבכור של תלמה ואלי, נולד, גדל והתחנך בקבוץ ראש הנקרה, בגליל המערבי שעל גבול הלבנון...

מגיל צעיר נדבק צביקה בקדחת הכדורסל, ותמיד מצא מסגרת בה יכול להמשיך ולשחק. בסיום לימודיו בביה"ס האזורי "סולם צור" יצא לשנת שרות בהדרכה ב"נוער העובד והלומד". בשנת בשרות הכיר את אשתו לימים, אורנה. עם גיוסו הופנה לקורס טיס, אותו סיים במגמת מסוקי הקרב, והוצב בטייסת 190 (דיפנדר) ברמון. במהלך שירותו הצבאי היה צביקה שותף לצוות הקמה של שתי טייסות, ופיקד על שתי טייסות מבצעיות. מספרים שהיה טייס מעולה, ושכמפקד הצטיין במקצועיות וביחסי אנוש נדירים. בסיום הפיקוד על 113 נשלח עם משפחתו לשליחות בוירג'יניה, ארה"ב.
בשובו ארצה, קבע את ביתו בכפר-חוגלה, השלים את לימודיו לתואר שני, ובתפקידו האחרון שימש כרע"ן תכנון במטה ח"א. צביקה היה מיועד לתפקיד רמ"ח מל"ח, אך מלחמת לבנון השנייה גדעה את תכניותיו...

צביקה היה בראש ובראשונה - אדם. אנושי מאוד ומבין את זולתו. כמו כן, היה עוקצני, שופע שמחת חיים, בדיחות, הומור והשרה תמיד אווירה נינוחה ונעימה בכל מסגרת לה היה שותף. הוא היה מאושר בכל אספקט של חייו - עם משפחתו ובעבודתו. אנשים האמינו בו. בו וביושרו ובטוהר כוונותיו.

הוא היה אבא אוהב, עוטף ומסור ללא גבול לבנותיו איה, מיקה ויולי; ואשתו, אורנה - חבר, ידיד נפש ואהוב כל כך... בן בכור לתלמה ואלי ואח לאורי, פלג וחגי.

הוא נתן את עצמו ומעצמו למשפחתו וחבריו וקיבל בתמורה אהבה רבה, הערכה ותמיכה. צביקה חי חיים מלאים וטובים, והאופק היה פתוח, השמים גבוהים ועוד תכניות רבות לפניו.

אל"מ צביקה לופט נהרג בגיל 42, בעת שמסוק השרף אותו הטיס נפל במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון.

"וכל האהבות של חבריו ומשפחתו עטפוהו - ולא הצילוהו..." (תלמה לופט, ספט. 06)

בן חמוד, טוב וחכם, אח תומך, אוהב וקוצני, בעל אוהב עד אין קץ ואב למופת.

הגעגועים צורבים ומכים ללא רחם.

פורסם ע”י Admin