לבקוביץ אורי ז"ל
(27/05/1932 - 22/07/2015)
אורי לבקוביץ
אנחנו גרגרים קטנים ביקום.
ברשותכם אנסה בקצרה לסכם חיים קצרים בכמה שורות. מיהו אורי לבקוביץ.
עולמו הבוגר התחיל בהיותו עול ימים ולמרות זאת התגייס לצבא. וסיומו סיעוד מסור עד אין סוף ותמיכה ללא תנאי בזוגתו. מתאים לו עד מאוד המשפט הנדוש , "לא טוב היות האדם לבדו" משהו כבה בו בלכתה לעולמה.
רב פעלים בהרבה תחומים ידע רק לעבוד מצאת החמה והרבה אחרי שקיעתה. זמן הפנאי לזרא היה לו. למרות החספוס החיצוני, במהלך חייו רקם קשרים רבים שחלקם כאן מזילים -מעה, אם בחוץ או רק בפנים.
רק אתמול ישבנו וטכסנו עצה איך לטפל בבעיית אספקת הכדורים, הן הכרונים והן האחרים. והיום, טלפון דחוף מבית החולים.
בילדותי הייתי מבלה שעות באותו מפרצון הגובל ברגל הפיל ואז היה מגיח מן הים החבר לבקוביץ. עטור בדגים ושאר מיני קונכיות, מעדן לארוחת הערב. היו הבלחות של משחק השחמט ופה ושם חטא במשחק הברידג. קשה להכיל עולם ומלואו בקליפו אגוז, אין מילים להכיל את הצער ועצוב ומאוד כואב שלא צלח בידינו להקל עליו בטבלו. עכשיו יש רק שקט והרבה הרבה ריקנות בלב.
תודה לכל מי שבא והמון תודות לכל אלו שליוו אותו במהלך חייו והעשירו אותם.
תודות רבות גם לאלה שלא כאן, אך ליבם איתנו, כאן ועכשיו. החיים לא עוצרים ולא מחכים .אני מאחל לכולם שקט ושלווה והרבה בריאות ושלא תדעו עוד צער.
פורסם ע”י Admin