11/02/2025

לבנוני אורי ז"ל   
(04/08/1938 - 13/10/1991) 

אורי, 
נפרדים ‏ אנו ממך עתה לאחר שנים רבות שצעדנו יחד בדרך היים משותפת.

שנים של פעילות תנועתית, תהילה בקן "ימיה" בתל-אביב ואחר-כך עת יחד ארגנו חלומות מימי ביה"ס התיכון וקשרנו עתידנו בקבוץ ראש-הנקרה. בו הקמת משפחה אוהבת וחמה.

אהבת מאד לטייל. עיניך פקוחות ואזניך כרויות לכל שמצאת בדרך - אבן מיוחדת. שריד ארכאולוגי, פרח או הרק. הטבעץ על כל גילוייו - נוף מרהיב, חילופי העוונות, הפריחה והצמיחה, נדידת הצפרים, הקולות, הצבעים - היו אהבתך הגדולה. אך מה שייחד אותך הוא כשרונך הרב לשתף את זולתך בחוויות ובתחושות... עט קל היה לך ובאמצעותו הסבת את תשומת-לב כולנו ליופי שסביבנו, על פרטיו הקטנים.

הסקרנות וההעמקה בדברים התבטאה גם בבחירתך המקצועית. השכלה רחבה וידע מעמיק בתחומים בהם עסקת הזינו את הנסיונות המדעיים שערכת. במסגרת לימודיך בפקולטה לחקלאות ובעבודתך היית בקשר עם מיטב החוקרים בתחומים רבים של תרביות-רקמה וגידול צמחים: מבעיות הגידול הפרטיות של הצמח, הזנתו והתפתחותו ועד לבעיות הטכניות של כלי ומכשיר.

בתקופות הקשות של המשפחה המורחבת נטית כתף, תמכת ועשית כמיטב יכולתך להקל על כאבי השכול ועל טרדות היומיום. ובשנים האחרונות - גם בזמנים קשים לא זנחת את עבודתך ותחביביך.

הרצון לשלוט בגורלך ליווה אותך גם בדרך ההתמודדות עם המחלה האכזרית. שנטלה ממך את עצמאותך וכרסמה ביכולתך לממש את רעיונותך. חקרת את רופאיך. דרשת אינפורמציה והיית מעורב בבחירת דרכי הטיפול.

המשפחה התומכת עמדה לצידך בכל שלבי הבירור, ההחלטה והטיפול עצמו, גם את ידידיך שיתפת בכל שעבר עליך ובחנת את הדברים כאילו לא בך מדובר ובכך השלית אותנו לגבי מצבך... בריאליות אופטימית וללא רחמים עצמיים המשכת את חייך ופעלת כמיטב יכולתך. היית מעורב בציבור, כתבת לעלון הקיבוץ והמשכת את הניסויים והקשרים המדעיים עם גורמי-חוץ.

קשה לנו, אורי, בלעדיך. תחסר לנו עד מאד !...

רנה ולטר 

פורסם ע”י Admin