11/02/2025

כהן דוד ז"ל   
(19/07/1930 - 14/09/2019) 

דוד כהן נולד בבוסטון בארצות הברית ב- 19.7.1930 לרבקה ויוסף ילידי ישראל. כמה שנים אח"כ נולדה אחותו אילנה. שמלאו לדוד 5 חזרה המשפחה לארץ, בתחילה לכפר תבור וכעבור שנה התיישבו בחיפה.

דוד למד בבית הספר אליאנס שם רכש את השפה הצרפתית.בכל חופשה שרק היה אפשר עלה לאוטובוס לכפר תבור לבקר את סבתא וליהנות מחיי הכפר. כנער השתתף בהפגנות אלימות נגד הבריטים שלא אפשרו לאניות המעפילים להוריד את שארית הפלטה בנמלי הארץ.

בגיל  12 הצטרף לתנועת הנוער "גורדוניה" ובגיל 14 זייף חתימת הורים כדי לצאת להכשרה בחולדה במסגרת חברת נוער, לאחר שנה עברו לקיבוץ אבוקה להמשך הכשרה. בשל שערו הבלונדיני הבהיר הכמעט לבן קיבל בצעירותו את הכינוי "דוד לאבן" שהמשיך ללוות אותו כל חיו.

שמלאו לדוד 17, פרצה מלחמת העצמאות. חברי ההכשרה גויסו לחטיבת יפתח של הפלמ"ח וצורפו לקבוצה של נוער עולה מחניתה. כתף אל כתף נלחמו בקרבות רבים במהלך המלחמה בין היתר גם בקרבות מלכיה העקובים מדם. לאחר מכן עברו לחזית הדרומית בקרבות על כיבוש הנגב. שם פגש את ציונה שבאה ביחד עם נצחיה וחברו לקבוצה.  לאחר המלחמה החבורה המאוחדת פנתה להתיישבות. וכך, ב- 6.1.1949 עלו לקרקע דוד וחבריו להכשרות חניתה ואבוקה והקימו את קיבוץ ראש הנקרה.

השנים הראשונות היו מאתגרות מאוד אך החבורה הנחושה התחילה להקים יש מאין קיבוץ לתפארת. יום אחד דוד חלה ורופא הוזנק מחניתה לבדוק אותו. צריף הבנים היה במצב סניטרי ירוד ולכן לטובת הבדיקה הועבר דוד לחדר הבנות הנקי למיטה של ציונה לטובת הבדיקה, ראה כי טוב ונשאר... כך התחיל הקשר בין השניים ונקבע מועד לחתונה. אך שבועיים לפני יום חגם תאונת טרקטור בה נהרגה אילנה אחותו של דוד בזמן שביקרה בקיבוץ בהיותה בת 18 בלבד דחתה את האירוע המשמח בכמה שבועות. דוד וציונה נישאו בחתונה צנועה בקיבוץ. עצב ושמחה נמהלו יחדיו. לאחר שנה של מגורים בחיפה הגעגועים לא הרפו, דוד וציונה חזרו לקיבוץ.  כעבור זמן קצר לזוג הצעיר נולדו 5  ילדים: אילן, נורית, רויטל, ברק וגונן.  
בתחילת שנות ה-50 דוד היה ממקימי הרפת בראש הנקרה. רפת שהתחילה ברכישת כמה פרות, קבלת עגלים מהסוכנות היהודית ובחליבה ידנית. במשך 10 שנותיה הראשונות הפך אותה דוד  לרפת גדולה איכותית ומתקדמת. בהמשך עבד בשדות השלחין כמה שנים ובשנות ה-60 וה-70 עבד בענף הבננות  כ- 20 שנה. דוד אהב את העבודה במטע והתמקצע בה. בשנות ה80 עבר לעבוד במפעל התרביות והיה השילוב הנדיר בין "הידע המקצועי של השדה" לבין הידע המקצועי של המעבדה והחדרים הסטריליים. הידע והניסיון המקצועי בתחום הבננות הובילו לנסיעות רבות בעולם בהם למד ולימד על האופן בו מגדלים ומטפחים בננות. לאחר שנות עבודה ממושכות פרש לגמלאות.

מעבר לשעות העבודה דוד אהב מאוד את הים ובילה בו שעות רבות עם חברים ובני משפחה.

דוד אהב לצלול, לדוג דגים ולובסטרים ולערוך ארוחות למשפחה ולחברים בשכונה. בכל שנה הייתה נוסעת המשפחה לחופי סיני לחופשה של חוף, ארוחות דגים וצלילה ובעיקר זמן איכות משפחתי טהור. דוד אהב לרוץ ריצות ארוכות, אך מכיוון שהדבר לא היה מקובל בזמנו הצניע את תחביבו.

דוד אהב "לראות עולם" וביחד עם ציונה והחברים גורי ורותי ערכו שני טיולים ארוכים בארה"ב ובמזרח הרחוק וכמה גיחות לספרד, אוסטריה, צ'כיה וברלין. הקשר בין המשפחות שגרו בשכנות כל השנים, נהפך במרוצת השנים לקשר משמעותי שהיה דומה יותר לקשר משפחתי.

דוד היה גאה מאוד  "בשבט כהן" שהקים עם ציונה - הילדים, הנכדים והנינים מילאו את חיו באושר. המפגשים המשפחתיים היו אהובים עליו במיוחד. שעות ישב עם כל נכד ונכדה ודאג להנחיל  את המורשת של אהבת הארץ, הקיבוץ ומה שצריך כדי לשמור  על כל אלו.

דוד אהב מאוד את הקיבוץ שהקים ביחד עם חבריו והשינויים שחלו באורחות החיים היו מבחינת דוד תהליך טבעי שמתרחש. דוד אהב לקרוא, בעיקר ספרות עם ניחוח היסטורי משובח.

דוד אהב מאוד מוסיקה, בעיקר שירי קאנטרי אמריקאים. בשעות אחה"צ הנעימות נהג לשבת במרפסת ולהתמסר  לצלילים ולשירה של  ג'ון באאז, פיט סיגר, "האורגים", סיפורי הפרברים ואחרים.

דוד, לפני זמן קצר התאשפזת בעקבות חבלה ברגל ולפני יומיים מבלי כל הכנה מוקדמת, המצב הבריאותי הדרדר במהירות וחרף המאמצים של הרופאים הלכת לעולמך. אנו מוצאים נחמה בכך שלא סבלת הרבה והחשש שלך מאיבוד העצמאות לא התממש.

נזכור אותך בליבנו "דוויד לאבן" היקר- עם החיוך הדק, המבט הכחול העמוק, חוש ההומור העדין, איש טוב לב, איש משפחה מסור ואוהב, איש עבודה, חקלאי בנשמה, שתלן משכמו ומעלה, חבר, שכן טוב. אוהב אדם, ים ואדמה. נוח על משכבך בשלום ובשלווה במקום שעד שבאת עם החבר'ה לפני 70 שנים היה רק היה אדמת בור נטושה על הגבול והיום בזיעת אפך וחבריך הוא ישוב לתפארת.

ציונה, אילן, נורית, רויטל, ברק, גונן וכל "שבט כהן" הרחב, אתכם בכאבכם ומקווים שלא תדעו עוד צער.

נבו זמיר

פורסם ע”י Admin