11/02/2025

יחזקאלי מרדכי (מוטק'ה) ז"ל   
(13/08/1933 - 25/10/1987)  

מוטקה יחזקאלי (13.8.1933 - 25.10.87) היה בנם של ישראל וחנה יחזקאלי, אח צעיר לאוריאל ואח בוגר לעודד ואילן. אביהם, ישראל יחזקאלי, לשעבר חצקלביץ', הגיע כילד יתום עם קבוצת היתומים של פסח בלקינד לבית היתומים על שם מאיר שפיה, לאחר שהתייתם מהוריו בפרעות קישינב.

מוטקה נולד בתל אביב. בנערותו הצטרף לתנועת הנוער גורדוניה, לימים התנועה המאוחדת, תחילה כחניך ולאחר מכן כמדריך.
ב- 1951 התגייס לצבא הגנה לישראל במסגרת הנח"ל, בהכשרת "גשר הזיו". ב- 1952 הצטרפה ההכשרה לקיבוץ ראש-הנקרה.
מייד עם הגיעו גויס להדרכת חברת הנוער.
מוטקה נישא ב- 1953 לאביבה, איתה חי עד מותו. נולדו להם שלושה בנים ובת. בנו השלישי - גדי - נפטר בהיותו בן שש. דבר שהשפיע עמוקות . בנו השני - חן - נהייה גם הוא איש חינוך, והריהו עורך כנסים שנתיים על עניינים שעל סדר היום הלאומי לזכר אביו.

בשנת 1953 מוטקה נשלח על ידי הקיבוץ לסמינר של עליית הנוער למדריכי חברות נוער , בירושלים. כשחזר הדריך את חברות הנוער "תעוז" ו"נקרות".
ב- 1960 גויס לתפקיד רכז מחלקת ההדרכה של תנועת הנוער העובד והלומד. לאחר מכן התחיל ללמד בבית הספר האזורי סולם צור.
ב- 1968 יצא ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת חיפה, אך הוא לא מצא עניין בלימודיו ופרש.
בין השנים 1969 ו- 1971 שירת כשליח עלייה של תנועת הבונים במיד-ווסט שבארצות הברית שם חי עם משפחתו בשיקאגו.
ב-1972, שנה לאחר חזרתם לישראל, נפטר גדי הצעיר בגיל שש שנים ממחלה.

לאחר מלחמת יום כיפור מוטקה נקרא על ידי איחוד הקבוצות והקיבוצים לשרת כמזכיר החטיבה החינוכית של הנוער העובד והלומד, במקומו של קודמו, עזריק, שנפל במלחמה. בשובו עבד מספר שנים ברפת בראש הנקרה, וב-1977 גוייס לרכז את מרכז ההדרכה של התנועות הקיבוציות בסמינר אפעל.
ב- 1984 מונה לתפקיד מנהל בית הספר האזורי סולם צור.

לאחר כחודשיים התגלתה אצלו מחלת הסרטן והוא עזב את עבודתו.
ב- 25.10.87 הוא הוכרע לאחר שלוש שנים של מאבק קשה. בשנותיו האחרונות היה בעל טור "כך או אחרת" בעיתון "הקיבוץ" של התנועה הקיבוצית המאוחדת.

משנתו החינוכית

מוטקה הגדיר את עצמו כסוציאליסט ועם זאת גם כאינדיבידואליסט. סביבת החינוך הבלתי פורמאלית הייתה קרוב יותר לליבו, ואף טען כי אין להשאיר את מלאכת ההוראה והחינוך בידי בית הספר בלבד, כי הסביבה עושה זאת אף היא ואף ביתר יעילות.

מוטקה היה חסיד של למידה עצמית רצונית ולא מתוך כפייה. היה ממבקריו החריפים של החינוך הקיבוצי, ויצא נגד כמה נוהגים והשקפות בקיבוץ שהיו טאבו, ואף הציע לכתוב סדרת מאמרים תחת הכותרת "בית מטבחיים לפרות קדושות". הדוגמאות המרכזיות לכך היו אלה: כבר משלב מוקדם הוא קרא חזור וקרוא לקיבוצים לפתוח את בתי הספר האזוריים לבנות ובני העיירות השכנות, בזמן בו רעיון זה היה בבחינת "לא
יעלה על הדעת".
היה בין הבודדים בתנועה הקיבוצית שיצאו נגד מלחמת לבנון הראשונה.היה הראשון שהעז לבקר את הגדרת תפקיד המטפלת בקיבוץ ב 1987. והיה הראשון שטען כי הקיבוץ צריך להפסיק להתגאות בכך שהוא מחנך את בניו לאומץ לב צבאי שהביא לידי כך שאחוז בני הקיבוצים בנופלים במלחמות היה ללא פרופורציה לאחוז הקיבוצים באוכלוסיה, כי אמר שהדבר החסר לנו אינו אומץ לב צבאי אלא אזרחי.

פורסם ע”י Admin