11/02/2025

טל-אור יונת ז"ל   
(25/02/1946 - 15/11/2019)

יונת טל אור נולדה 25.2.1946 בשם פין וורטלבור בעיר "חאודה", הולנד. בת  בכורה ליוהנס ויוהנה. לאחריה נולדו עוד חמישה אחים וארבע אחיות, משפחה קתולית טיפוסית בימים ההם .

ליוהנס הייתה מספנה בה בנה סירות לפרנסת המשפחה, יוהנה עבדה במשק הבית ובגידול הילדים. כשהייתה יונת בת 11 נפטר אביה ומעבר ללימודיה בבית הספר השתתפה בסיוע פרנסת המשפחה ובגידול אחיה הצעירים. יונת הייתה תלמידה מצטיינת וכך קבלה מלגות כדי ללמוד הוראה בסמינר למורות. לאחר סיום הלימודים עברה לגור ולעבוד כמורה בכפר דייגים, הריחוק מהעיסוק היום יומי במשפחה אפשר ליונת התפתחות אישית. 
לאחר מלחמת ששת הימים נחשפה יונת לכתבות ותכניות רדיו על ישראל. הדהימה אותה הנחישות של הישראלים לבנות מדינה ולהגן עליה. יונת החלה לקרוא כל מה שמצאה על ישראל, יהודים, היסטוריה של העם ורכשה תקליטים עם שירים ישראלים. באותה תקופה לימדה בבית ספר קתולי ושעורי דת היו חלק מתכנית הלימודים. יונת מצאה את עצמה מתרחקת יותר ויותר מהאמונה הקתולית ומתרכזת בכתבי התנ"ך היהודיים. בשנת 1969 יצאה יונת לטיולה הראשון מחוץ להולנד והגיעה לישראל לחודש, בארץ הכירה את משפחת גיל מרמת גן שעם השנים הפכה להיות משפחתה השנייה.  בסיום הביקור רכשה תקליטים של קורס לימוד בעברית כדי להמשיך וללמוד את השפה גם בהולנד.

לאחר מלחמת יום הכיפורים שבה יונת לביקור נוסף בארץ. האווירה הייתה מאד שונה מהביקור הראשון ובכל זאת הרגישה בבית. יונת החליטה לעזוב את הולנד ולעבור לארץ ולהתגייר. יונת נרשמה לקורס עברית והחלה לחפש קבוץ ליד הים כדי לראות אם סגנון חיים זה יתאים לה. יונת הגיעה לראש הנקרה בתקופה של חדירות מחבלים יריות בלילה וכו'. העברית הבסיסית אפשרה ליונת ליצור קשר עם אנשים בקיבוץ ואחרי כמה חודשים ידעה יונת שכאן היא רוצה לחיות. יונת העידה שחיי הקיבוץ במובנים רבים התאימו לה כמו כפפה ליד.  חיי השיתוף בקיבוץ שכללו רוח ההתנדבות ,עזרה לזולת ,קבלת השונה והביחד .העוצמות של כל אלו לא היו מוכרים לה מארץ מולדתה ולפני הגעתה לראש הנקרה,  כאן מצאה את מבוקשה.

יונת התגיירה והתקבלה לחברות, החליפה את שמה ליונת טל אור ונהייתה חברת קבוץ מן השורה.

ב1982 הגיע לקיבוץ דיוויד אבט,  מתנדב אמריקאי,  האהבה עם יונת פרחה ואדווה נולדה לאחר שנתיים.  בהמשך דרכיהם נפרדו.  

ביומה הראשון בקיבוץ ביקשה יונת  "לעבוד בחוץ" וכך מצאה את עצמה לשמחתה,  עובדת במטעי הבננות, האבוקדו ובמשתלה. לאחר מכן עבדה יונת כמה שנים בענף הנוי, כמטפלת אישית לשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים, בתרביות במגוון תפקידים, עד צאתה לגמלאות.

במקביל  לעבודה, יונת תרמה רבות  מזמנה הפנוי והתנדבה לאורך כל השנים בוועדות: תרבות, חתונות, כוח אדם, ועדת חברים, ועדת משק 3 קדנציות ועוד.  בנוסף רכזת בריאות ורווחה 8 שנים ועוד שנים רבות בוועדת אבלות.
בזמנה הפנוי אהבה יונת להאזין  למוסיקה, לשיר, לקרוא וללמוד.  יונת עזרה רבות בהתנדבות לחברים וסטודנטים בתרגום מאמרים מאנגלית. יונת הקפידה להיות קרוב לטבע  ובכל יום לטייל לחוף הים או לאורך ההר. במהלך השנים שמרה יונת על קשר הדוק עם משפחתה בהולנד והקשר היה חשוב לה.
לפני כמה שנים חלתה יונת ונלחמה בגבורה במחלה, ובקרב ההוא החלימה  וניצחה.  אך לפני כמה חודשים חזרה המחלה. והפעם ביתר שאת. ואינך עוד. נתנחם בכך שהיית עטופה במשפחה ובחברים לאורך כל הדרך ושסבלך תם. יונת, כמו שרק יונת, מסודרת עד הסוף... השאירה בין כתביה את קורות חייה שיהיו לעזר בכתיבת ההספד וכך יונת מסכמת: "הקיבוץ נתן לי הרבה מאד אהבה ותמיכה כשזכיתי להוליד את אדוה וגידלתי אותה כהורה יחיד – דבר ממש לא מוכר בישוב שלנו אז, ואחר כך בחתונה שלה ובהולדת נכדותיי, מיכאלה ועמלי. גם בתקופות הקשות בחיי הרגשתי תמיד עטופה ומוגנת. יש לי חיים מלאים, יפים וטובים. ואם יש צורך בדף זה כי הם הסתיימו, דעו שאהבתי אליכם היא ללא גבולות של מקום וזמן!  יכולתי לתת כי קיבלתי הרבה".                        

יונת יקרה, גם אהבתנו אליך לא תדע גבולות של מקום וזמן. אנו נפרדים היום ממך בכאב וצער גדול. היית עבורנו מקור של כוח  במשך שנים רבות. נזכור אותך ואת טוב ליבך, את הרצון והכוח לתרום ולתת בכל הזדמנות. את המעורבות, האכפתיות המקצועיות והסדר הטוב. והכל בצניעות, אצילות ובנועם.  נוחי על משכבך בשלום, תחסרי לנו מאוד.

לאדוה ולכל המשפחה מחבקים אתכם בכאבכם ומקווים שלא תדעו עוד צער.

נבו זמיר

פורסם ע”י Admin